Palazzo Contarini del Bovolo

ארמון קונטאריני דל בובולו ניצב ברובע סן מרקו שבוונציה, בסמטה צרה הרחוקה מהמסלולים התיירותיים הראשיים. החזית הגותית המאוחרת פונה אל תעלת ריו די סן לוקה, אך ההפתעה מחכה בחצר הפנימית: מגדל גלילי ובו גרם מדרגות ספירלי. הסקאלה קונטאריני דל בובולו מתפתלת כולה באוויר הפתוח, והמילה בובולו פירושה חילזון בוונטית. המבנה הוקם במאה החמש עשרה עבור משפחת קונטאריני, אחת מבתי האצולה הבולטים של העיר. במקור, עוד במאה הארבע עשרה, פעל כאן פונטגו, בית ששילב מחסן עם מגורים. העמדה נבחרה בקפידה: כמחצית הדרך בין הריאלטו, לב המסחר, לבין כיכר סן מרקו, מרכז השלטון.

המדרגות מתנשאות לגובה של כעשרים ושישה מטר, ושמונים מדרגות מונוליתיות מסתחררות בהן נגד כיוון השעון. קשתותיהן באות בסירוגין: לבנים אדומות חשופות ואבן לבנה מאיסטריה, ומעקות נמשכים לכל אורך התפתלותן. העיצוב מערבב טכניקות גותיות, כותרות רנסאנסיות וצורות ביזנטיות ונטיאניות אופייניות לבנייה המקומית. את התכנון מייחסים בדרך כלל לג'ובאני קאנדי, ויש הרואים בג'ורג'ו ספאוונטו שותף להשלמת הבנייה בשנת 1499. הציר הלולייני משתרע על פני שש קומות, בעוד לארמון עצמו קומת קרקע וארבע קומות בלבד. בעלייתכם לא נגלה אף מראה של התעלה הגדולה. המרפסת העליונה מפצה על כך: ממנה נשקפים גגות העיר, ובולטים בהם בזיליקת סן מרקו ומגדל הפעמון שלה. הקומה השנייה של העלייה מובילה אל גלריה, ובחצר שלמטה נותרה אכסדרת קרקע הנפתחת אל גינה קטנה, ולצדה בארות מים עתיקות. על קירות הארמון שרדו שברי פרסקאות מקוריים עם מוטיבים צמחיים, רובם דהויים.

במאה התשע עשרה שימש הארמון פנסיון בניהולו של ארנו מרסיי, שכונה איל מלטזה. מסופר שדווקא הוא שימש השראה לדמות קורטו מלטזה מהקומיקס של הוגו פראט. אורח אחר בפנסיון, האסטרונום הגרמני ארנסט וילהלם טמפל, גילה מראש המגדל שביט ואת ערפילית מרופה שבצביר הפליאדות. בשנת 1849 תרם הבעלים הפרטי האחרון את הבניין לאחוות עניי סן לוקה. ומאז עבר המקום לידי מוסדות הסעד הציבוריים של ונציה, המשתמשים בו כמשכן מנהלי. אורסון ולס הפך את הארמון לביתו של ברבנציו בעיבודו משנת 1952 לאותלו של שייקספיר, והמדרגות הלולייניות בולטות על המסך.