Palais Héraud

בלב העיר העתיקה של ניס, עיר של סמטאות צרות ואווירה תוססת, ניצב ארמון הרו (Palais Héraud). את הבניין הזמין בשנת 1757 ברתלמי הרו, בן האצולה המקומית. עוד לפני כן, בשנת 1705, הורה לואי הארבעה עשר להרוס את חומות ניס, והקרקע שהתפנתה איפשרה בנייה חדשה. תוכנית בשם וילה נובה, שעוצבה בשנת 1717 בהשראת טורינו, קבעה את פני האזור החדש. בני האצולה הקימו ברובע החדש ארמונות, שהיו למעשה בנייני דירות להשכרה: כל משפחה שמרה קומה אחת לעצמה והשכירה את השאר.

הבניין תופס בלוק שלם, ובלבו מסתתרת חצר פנימית. מבחוץ הוא נראה צנוע ואלגנטי, כמקובל בבנייני המאה השמונה עשרה ברובע וילה נובה. שני פרטים יוצאים מן הכלל: פתח כניסה מונומנטלי וגרם מדרגות בעל סליל כפול. בתוכו מתפתלים שני סלילים אחד סביב השני, בדיוק כמו גדיל DNA. גם בעליו התחלפו: אחרי בני הרו עבר המבנה לידי משפחת לסקריס וינטימילה, ומשם, בקשרי נישואין, אל משפחת מאלוסנה. פרנסואה מאלוסנה סיים בשנת 1860 כסינדיקו הסרדיני האחרון של ניס והיה לראש העיר הצרפתי הראשון. מאוחר יותר ירשה אותו משפחת רייברטי, והברון פלמיניוס רייברטי מבניה כיהן כציר, כסנאטור ואף כשר ברפובליקה הצרפתית השלישית.

מאז שנת 1794 משמש הארמון גם כבית קהילה של העיר. בשנת 1796 התארח בו נפוליאון בונפרטה, טרי מנישואיו לז'וזפין דה בוארנה ומפקד צבא איטליה. ב־31 במרס של אותה שנה נשא כאן נאום לעידוד חייליו, רגע לפני צאתם למסע האיטלקי.