Sheshi Gjergj Kastrioti Skënderbeu

כשתסתובבו בלב פרישטינה שבקוסובו, תגיעו אל אנדרטת ג'רג' קסטריוטי סקנדרבג. הפסל מנציח את האיש שהפך לסמל של רצון בלתי נשבר אצל העם האלבני. סקנדרבג נולד בסביבות 1405 בחבל דיברה, ובילדותו נשלח כבן ערובה אל חצר האימפריה העות'מאנית. הוא גדל שם כחייל בשירות האימפריה שאיימה לבלוע את מולדתו.

המפנה בא בשנת 1443, בקרב ניש: החייל שאומן בחצר העות'מאנית פנה נגד מי שגידלו ושב אל ארצו כמשחרר. הוא איחד את הנסיכויות האלבניות המפורדות תחת דגל אחד, נשר בעל שני ראשים. עשרים וחמש שנים עמד האיש מול אחת המעצמות הגדולות של זמנו, ולעיתים התמודד מול צבאות גדולים ממנו פי כמה. האפיפיורים קליקסטוס השלישי ופיוס השני כיבדו אותו כמגן הנצרות, ופיוס השני העניק לו את התואר הנדיר Athleta Christi. שריונו נשמר היום במוזיאון להיסטוריה צבאית בווינה. מעריצים היו רבים, עוזרים מעטים: הונגריה בהנהגת יאנוש הוניאדי סייעה לו, ואילו סרביה של ברנקוביץ' סירבה.

אחרי מותו בשנת 1468 התפוררה ההתנגדות, ורבים מהאלבנים חצו את הים האדריאטי אל איטליה. שם קמו קהילות הארברש, המשמרות בימינו את שפתן ואת זהותן. אשתו דוניקה ובנו ג'ון מצאו מקלט בחצר מלך נאפולי. הזיכרון לא דעך: דמותו העניקה השראה לאופרות של ויוולדי, פרנסואה פרנקר, פרנסואה רבל ויואכים ראף. פסלים לכבודו ניצבים באלבניה, מקדוניה הצפונית, איטליה, ארצות הברית, שווייץ ובלגיה. ובחבל מירדיטה נשים לובשות שחורים עד היום, כאבל שנמשך מאז.