Pantheon di Santa Maria in Stelle

בוורונה, מתחת לפני הקרקע, מסתתר הפנתיאון די סנטה מריה אין סטלה, היפוגיאום רומי מן המאה השלישית. את המבנה הקים האציל הרומי פובליו פומפוניו קורנליאנו, שכיהן במשרות ציבוריות בוורונה ובוויצ'נצה. שמו חקוק מעל הכניסה, והכתובת מציינת שבנה אותו יחד עם אשתו וילדיו. בנישה פנימית ניצב פסל שכנראה מציג את דמותו. הייעוד המקורי נותר בגדר תעלומה: מונומנט קבורה למשפחת פומפוניה, אקוודוקט, או נימפיאום, מקדש לנימפות ולמעיינות. המעיין הטבעי שבפנים מטה את הכף לעבר ההשערה האחרונה.

מן המאה הרביעית שימש החלל כקפלה נוצרית, תחילה גם לקבורה ומראשית המאה החמישית לפולחן, עד המאה השתים־עשרה. המעיין ממשיך לזרום: הוא נשפך לאגן חצי־עגול החצוב בסלע, שבו שוקעים המזהמים. מן האגן ממשיכים המים אל מסדרון צר המקורה בקמרון, באורך של כמאה מטר, ולצדו ארבע בארות. כרבע הדרך נפתח אטריום קטן בצורת צלב, וממנו שני חדרים גדולים עם אפסיסים מנוגדים ותקרות חצי־כיפה שבמרכזן פתח עגול. בין המאה הרביעית לחמישית נוספו פסיפסים וציורי קיר: הפסיפס הימני ניזוק קשות, וזה שבשמאלי שרד כמעט שלם. עליו משתמרות תבניות אדום־כהות המתוארות בשחור, שוליים צמחיים על רקע לבן, ולוחות מרובעים וחצי־עגולים. ציורי החדר השמאלי השתמרו כמעט במלואם: סצנות מן הברית הישנה והחדשה בין שני פסים אדומים, מופרדות בעמודות מצוירות. המחזור נמנה עם החשובים שבציורי האמנות הנוצרית־הקדומה בצפון איטליה, ורמז לחוקרים על קטכיזה והכנה לטבילה. בחדר הימני מצטרפות שכבות מאוחרות: יד האל מן המאות השמינית והתשיעית, לצד מזבח רומי מן המאה הראשונה המוקדש לבת מאומצת של המשפחה. ובמאה העשירית צוירה מריה עם הילד בין שני מלאכים על כיפת הכוכבים שבחדר השמאלי, וממנה קיבלה הקפלה את שמה.

במאה החמיש־עשרה נאטמה הכניסה המקורית, ונבנה גרם המדרגות שדרכו אתם יורדים אל החלל עד היום. ההיפוגיאום התגלה מחדש במאה השמונה־עשרה, ובאותה תקופה נערכו בו סקרים מתועדים. הלחות התמידית שחקה את הפרסקאות והפסיפסים, ולכן בין 2016 ל-2019 בוצע שיקום יסודי של המשטחים הצבועים. ב-2020 הותקנה מערכת תאורה שבה מדליק המדריך, באמצעות אפליקציה, סצנה אחת בכל פעם, וכך נחשף כל קיר בנפרד מתוך החשיכה. באחת מחצאי הכיפות משתרכות טבעות גלילים צבעוניות: אולי מגילות כתבי הקודש, ואולי חיקוי של קיר הבנוי מצינורות טרקוטה.