Cattedrale di Santa Maria Assunta

על האי טורצ'לו שבלגונה של ונציה ניצבת קתדרלת סנטה מריה אסונטה, אחת מהמבנים הדתיים העתיקים ביותר במחוז ונטו. זו בזיליקה המייצגת את האדריכלות הפלאוכריסטיינית המאוחרת, והיא נוסדה בשנת 639 בידי האקסארך איסאק מרוונה. באותם ימים טורצ'לו עוד התמודדה מול ההתיישבות הצעירה שעתידה הייתה להפוך לוונציה. לאורך הדורות שימשה הכנסייה קתדרלה של הדיוקסיה הקתולית המקומית.

שני שיפוצים גדולים עיצבו את הבזיליקה של ימינו, והראשון הסתיים בשנת 864 תחת הבישוף אדאודטוס השני. אז נוספו שתי האפסיסות הצדדיות, יחד עם הסינתרונון, ספסלי המדרגות לכמורה באפסיסה המרכזית, וקריפטה מתחתיה. השני הושלם ונחנך בשנת 1008 בימי הבישוף אוטו אורסאולו, שאביו כיהן כדוג'ה של ונציה. באותו שיפוץ הוגבה האולם הראשי, נקבעו חלונות בקיר המערבי והוקמה הארקדה שבינו לבין המעברים הצדדיים. את הכניסה מקדימים פורטיקו קדמי, שהוגדל במאה הארבע עשרה, ונרתקס, אולם מבוא שהורחב במאה השלוש עשרה. החזית מעוטרת בשנים עשר חצאי עמודים המחוברים בקשתות בראשם, ופורטל השיש המרכזי מתוארך לסביבות שנת 1000. מן הצד ניצב המרטיריון של סנטה פוסקה, ובעבר היה מחובר לכנסייה גם ארמון הבישוף. מגדל הפעמונים מן המאה האחת עשרה מתנשא מעל המתחם. בפנים פורשת רצפת שיש בין האולם הראשי לשני המעברים. שם נמצאים כס הבישופים של אלטינו וקברו של הקדוש הליודורוס, הבישוף הראשון של העיר. גם המקום עצמו מותאם למבקרים המגיעים בכיסא גלגלים.

הפסיפסים הם האוצר האמנותי העיקרי כאן: הם מהעתיקים ביותר ששרדו באזור ונציה. באפסיסה המרכזית מופיעה מרים עם הילד, בסגנון ההודיגריה, על רקע זהב, ולמרגלותיה נמשכת שורת קדושים. צוות פסיפסאים ביזנטיים יצר את התיאורים בסוף המאה האחת עשרה. הדמות הראשית חודשה מאה שנה לאחר מכן, בעקבות רעידת אדמה, ואילו הקדושים נותרו מן העבודה המקורית. הקיר המערבי, מעל הדלת, נושא את יום הדין על פני ארבע רצועות. בגמלון שמעליו מתוארת צליבה, ומתחתיה ירידת כריסטוס לשאול בדמות גדולה. ולצד כל אלה שומרת הקתדרלה שריד קדוש ייחודי: את גולגולתה של הקדושה צ'צ'יליה.