Synagogue de Nice

בלב העיר ניס, לא רחוק מבזיליקת נוטרדאם, ניצב בית הכנסת של ניס. האדריכל פול מרטן תכנן את המבנה, שהוקם בשנת 1885 ונחנך שנה לאחר מכן. הקהילה המתפללת בו היא אורתודוקסית, והתפילות מתקיימות בנוסח האשכנזי. הסגנון ביזנטי: חזית האבן וחלון הרוזטה הגדול מעל הכניסה ניכרים ממרחק. מאז שנת 2004 הוא רשום כמונומנט היסטורי של צרפת. שני בתי כנסת נוספים פועלים בעיר, ברחוב בלקאס וברחוב אלכסיס.

סיפור הקהילה היהודית בניס מגיע עד המאה הארבע־עשרה, שבה נזכרים יהודים בעיר לראשונה. במאה החמיש־עשרה חויבו היהודים לענוד סימן מבדיל, להתגורר ברבעים מסוימים ולהצטמצם בעיסוקיהם. המגבלות התרככו במאות השש־עשרה והשבע־עשרה, כשיהודים מאיטליה ומהולנד קיבלו רשות להתיישב בעיר. בתחילת המאה השמונ־עשרה, תחת השלטון הסרדיני, הורה המלך ויטוריו אמדאו על ריכוז היהודים בגטו. בשנת 1733 קיבלה הקהילה רשות להקים בית כנסת בקומה השלישית של בניין אחוות הפניטנטים השחורים הקתולית, ומתחתיו פעל מקווה. לימים מכרו את הבניין, והתמורה סייעה במימון הקמת המבנה הנוכחי. בימי מלחמת העולם השנייה שכנה ניס באזור מפורז, ויהודים רבים מצאו בה מקלט. אך הכיבוש הנאצי בשנת 1943 הביא למעצר ולגירוש של כחמשת אלפים יהודים בתוך חמישה חודשים. אחרי המלחמה הגיעו לעיר מהגרים מצפון אפריקה, והאוכלוסייה היהודית מנתה אז כעשרים אלף איש.

פרט אחד שנשאר בזיכרון: חלונות הוויטראז' המציגים סצנות מהמקרא הותקנו במקום רק בשנת 1993, אחרי השיפוץ המקיף שהסתיים בשנת 1988. במשך יותר ממאה שנים התקיימה התפילה במקום בלעדיהם.