Gertrud Fuld

בשטוטגרט, בגובה המדרכה, קבועה אבן בטון קטנה שראשה מצופה פליז. על הלוחית חקוק שמה של גרטרוד פולד, ולצדו שנות חייה. האמן הגרמני גונטר דמניג התחיל את המיזם בשנת 1992 וקרא לאבנים שטולפרשטיינים, אבני נגף. קובייה של עשרה סנטימטרים שוקעת בריצוף במקום האחרון שבו האדם חי, עבד או למד חופשי.

הפרויקט החל כהנצחה לקורבנות היהודים של השואה, והתרחב לסינטי ורומה, לפולנים, לאנשים עם מוגבלויות, לעדי יהוה ולנרדפים נוספים של המשטר הנאצי. על רוב הלוחיות באירופה פותחות שתי המילים "כאן גר". הן קושרות כל שם לכתובת ממשית, לא לאתר הנצחה אנונימי. כל אבן נעשית בעבודת יד, והצבתה ממומנת בתרומות פרטיות ובגיוסים מקומיים. האבנים פזורות בגרמניה, באוסטריה, בהולנד, באיטליה ובארצות נוספות באירופה, והמיזם נחשב לאנדרטה המבוזרת הגדולה בעולם.

לשם "שטולפרשטיין" כמה משמעויות: אמירה אנטישמית בגרמניה הנאצית טענה שמתחת לאבן שאדם נתקל בה קבור יהודי. בשפה הגרמנית הביטוי מציין גם "בעיה צפויה", וגם דבר שנתקלים בו ומגלים אותו במקרה. לכן אף אבן אינה מוצבת בנקודה בולטת, אלא משולבת ברחוב וממתינה למי שיגלה אותה. העובר ברחובות שטוטגרט עשוי להבחין לרגליו בהבהב פליז קטן: שם, תאריכים, וזיכרון ששוכן במדרכה עצמה, מתחת לצעד היומיום.