Löwenbrunnen

מזרקת האריות עומדת בנאשמרקט של לייפציג, מול הכניסה הראשית של פסאז' מדלר. שני אריות ברזל ניצבים משני צדדיה, והם סימן ההיכר שלה. המזרקה שלפניכם היא גרסה מאוחרת של מתקן בן מאות שנים.

בנקודה הזאת בדיוק פעלו מזרקות כבר מסביבות 1690. הראשונה שבהן ניצבה על שלוש מדרגות, וקישטו אותה יצורי ים מיתולוגיים ותבליטי אבן חול. מעליה התנשאה כיפת נחושת צבועה, ובראשה פירמידה, ועל הפירמידה שמש של זהב. סביב שנת 1820 נוצקו שני האריות וידיות המשאבה בבית היציקה של לאוכהמר, על פי תכנוני הפסל הברלינאי יוהאן גוטפריד שאדו. האריות מלווים את המקום כבר יותר ממאתיים שנה. בשנת 1918 הוקמה המזרקה מחדש בתכנונו של הוגו ליכט, האדריכל הראשי של העיר דאז. ליכט השאיר את האריות ואת הידיות בסידורם הישן, והעניק לבסין את פניו הנוכחיות. העיצוב מחקה את מזרקות העץ הקדומות, אך נבנה הפעם בחומרים עמידים.

במשך מאות שנים מילאו מזרקות ציבוריות בלייפציג תפקיד פשוט: אספקת מים לתושבים. פעם פעלו ברחבי העיר עשרות מזרקות, ולכל אחת סיפור ועיצוב משלה. עם הזמן דעך התפקיד המעשי, והקישוט תפס את מקומו במרחב הציבורי. המזרקה הזאת משקפת בדיוק את המעבר הזה. ואם תסובבו את המבט אל גב הבסין, תגלו שורת אותיות זהב. הן מציינות את הבנייה מחדש בשנת המלחמה האחרונה, ואת שם התורם הוגו האשקה.