Am Steintor

אם שטיינטור (Am Steintor) הוא מדרחוב ברובע מיטה של הנובר, ממש על סף מרכז העיר. השטח פותח בשנות החמישים, סמוך למקום שבו עמד שער העיר מימי הביניים. השער נזכר לראשונה בשנת 1314 כחלק מחומות ההגנה, ופורק בתחילת המאה השמונה עשרה. משנת 1780 ואילך נבנו בתים על גבי החומות העתיקות, ועל עקבותיהן קמו כיכרות ששימרו את השמות ההיסטוריים.

כיום הכיכר משתרעת על כשלושת אלפים מטרים רבועים ומפורסמת בחיי הלילה שסביבה. בקרבתה פועל רובע החלונות האדומים, סצנה פופולרית של מועדונים, דיסקוטקים ופאבים. בצידה המזרחי ניצב השטיינטורבלוק, בניין דו קומתי משנת 1954 המשכן חנויות שונות. בקצה הצפון מזרחי עומדת מזרקת הגנזליזל, פסל ברונזה משנת 1898 מאת קרל דופמאייר, של נערה המטפלת באווזים. הדמות מנציחה את עברו של האזור כמרעה אווזים, הגוזרידה בניב הגרמנית התחתית. בסמוך שוכן הגוזרידבאד, מרחץ ציבורי לשעבר עם אגפים נפרדים לגברים ולנשים, שהפך לביתה של אגודת האמנות קסטנרגזלשאפט. האגף שהוקצה פעם לגברים משמש את תחנת הרדיו ffn. מעל הסביבה מתנשא מגדל האנצייגר, אייקון של אקספרסיוניזם הלבנים משנת 1928, ומתחת לכיפתו פועל הוכהאוס ליכטשפילה, בית הקולנוע הגבוה בגרמניה.

מתחת לכיכר פועלת תחנת השטיינטור, צומת מפתח של הרכבת הקלה על הקו C. בניגוד לתפקידה כנקודת הסתעפות, נבנתה התחנה עם שני מסילות בלבד, בעקבות שינויים בתוכניות המקוריות. עמוק מתחתיה חבויה תחנה שנבנתה חלקית, ייעודה למנהרה רביעית שמעולם לא הושלמה. מעל הקרקע, ברחוב קורט שומאכר, נושאות סככות החשמלית את חתימתו של אלסנדרו מנדיני, שתכנן אותן עבור פרויקט האמנות BUSSTOPS. מאז דצמבר 2018 עוצרות החשמליות ברציף הגבוה הנגיש שברחוב מינץ. אם תבואו בקיץ תמצאו בכיכר מגרשי כדורעף חופים וקהל רב, במה שמכונה בהומור ארגז החול הגדול של הנובר.