Burgkapelle St. Nikolaus und Hl. Jungfrau Maria

קפלת הטירה על שם ניקולאוס הקדוש ומרים הבתולה ניצבת בצידו המזרחי של חורבות טירת אלטנשטיין בגרמניה. אל תתנו למראה הראשון להטעות אתכם: הקירות ששרדו משרטטים תוכנית שלמה. בשטח ניכרים אולם מלבני, בית מקהלה מזרחי ואגף גבוה לצידו. הבנייה החלה בשנת 1438, אחרי שהקפלה הישנה הועלתה למעמד של כנסיית קהילה ליישוב שבחוץ. בני הטירה נותרו בלי מקום תפילה משלהם, ולמענם הוקם המבנה החדש.

הקפלה בנויה מאבן החול שסיפקה גבעת הטירה עצמה, ובגושים הסדירים ניכרים חורי המלקחיים שבעזרתם הרימו הבנאים כל אבן אל מקומה. אותה אבן ממנה קמות גם שאר חומות הטירה. בפנים כיסה פעם קמרון רשת גותי את בית המקהלה. הקמרון עצמו נעלם, אבל ראשי הצלעות והשטחים שהוכנו לנשיאתן עדיין נשארים בקירות. קשת מעוצבת מפרידה את האולם מהמקהלה, עדות לתכנון מדוקדק של הפנים. בחוץ תמכו תמוכות מדורגות בקירות המזרחיים, וביניהן נפתחו חלונות בעלי ראש מחודד. העמדה של האולם מגלה עוד פרק בתולדות הטירה: הוא יושב על קמרון החבית של מעבר השער הדרומי הקודם. כלומר, חדר תפילה הוקם ישירות מעל נתיב שחצה בעבר את המבצר. מדרום למקהלה ניצב אגף בן שתי קומות, ששני כרכובים בולטים מחלקים את קירו החיצוני. בקומת הקרקע שכנו שני קמרוני צלב, ודלת גבוהה בקירו המזרחי הובילה אל החומה ההגנתית הישנה. ומתחת לכל זאת שכנה כנראה הקריפטה של אדוני הטירה. רסיסי מצבות שתוארו פעם ברצפת הקפלה נעלמו מאז או הוצאו לשמירה.

הסלע בראש הגבעה חולק לאט על שכבות רכות שמתחתיו, והתנועה הטתה את קירות המקהלה. אחרי שנת 2000 ייצבו עבודות שימור נרחבות את המבנה לטווח ארוך. פרט אחד עדין שרד לו במיוחד: המסגרת המקורית של החלון המזרחי, בעיטור שנקרא שלפוחית הדג. היא מקשרת את החורבה הזאת ישירות אל אומנות הסתתים של הגותיקה המאוחרת.