Irma Bensing

במדרכה של שטוטגרט מונחת אבן נתקלות לזכרה של אירמה בנזינג. היא קוביית בטון בגובה עשרה סנטימטרים, ובצדה העליון לוחית פליז, ועליה חרותים שם ותאריכי חיים. האבן מציינת את המקום האחרון הידוע שבו חיתה או עבדה מרצונה החופשי. סביבה מתנהלת שגרת הרחוב, והיא שקועה במדרך כמו כל אבן ריצוף אחרת.

הפרויקט שאליו שייכת האבן החל בשנת 1992, ביוזמת האמן הגרמני גונטר דמניג. בראשיתו הנציח המיזם קורבנות יהודים של השואה, והתרחב בהמשך לקבוצות נוספות שנרדפו בידי הנאצים: בני סינטי ורומה, הומוסקסואלים ומתנגדי משטר. כל אבן נעשית בעבודת יד, כדי שהתהליך כולו יישאר אישי. מגרמניה התפשטו האבנים לארצות רבות באירופה, והמיזם הפך לאנדרטה המבוזרת הגדולה בעולם.

האבן הזאת מיועדת לכך שתיתקלו בה פעמיים: פעם ברגל ופעם במחשבה. היסטוריה שנראית רחוקה נעשית כאן חלק מהנוף היומיומי. וכשהמבט יורד אל הפליז, שם אחד ושני תאריכים מחזירים אישה אחת אל הרחוב.