Tempio della Vittoria

בלב מילאנו שבאיטליה ניצב טמפיו דלה ויטוריה, אנדרטה לזכר חיילי העיר שנפלו במלחמת העולם הראשונה. את האנדרטה תכנן ג'ובאני מוציו בין השנים 1927 ל־1930, ולצדו עבדו גם אלברטו אלפאגו נובלו וג'ו פונטי. חנוכתה נערכה ב־4 בנובמבר 1928, במלאת עשר שנים לסיום המלחמה.

גוף המבנה מתומן, והוא הד לאטריום של בזיליקת סנט'אמברוג'יו הסמוכה. קירותיו עשויים שיש לבן ממוסו, בהמשך מסורת שהניבה גם את עמודי סן לורנצו ואת הדואומו. האתר עצמו שימש בעבר בית קברות נוצרי־קדום למרטירים, ובו נקשרים הנופלים אל הקדושים הקדומים. שמונה צלעותיו פונות אל שמונה שערי העיר, הדרכים שבהן יצאו החיילים אל הצבא האיטלקי.

כבר בכניסה תפגוש את פסל הברונזה הגדול של אדולפו וילט: הקדוש אמברוסיוס דורך על שבעת החטאים הקטלניים. ארבע הצלעות הראשיות נושאות קשתות גדולות, ועליהן תבליטים ופסלים לכל אחת משנות המלחמה, לצד שמות קרבות מרכזיים. בין הגומחות מוצבים כדי אבן, ובתוכם עפר שנאסף משדות הקרב. הצלעות המשניות מסמלות את ארבעת היסודות, ארץ, מים, אש ואוויר, וגומחותיהן הקטנות עטורות גמלונים משולשים. בפנים משתרע סקרריום תת־קרקעי עצום על פני שלוש קומות, שהורחב בשנת 1973 בידי מריו באצ'יני. בתוכו נשמרים שרידי הנופלים, ושמות עשרת אלפים מהם חקוקים בארד על הקירות.