Edith Cavell Memorial

בלב לונדון, בין כיכר טרפלגר לכנסיית סנט מרטין אין דה פילדס, ניצבת אנדרטת אדית קאוול. הפסל עשוי שיש לבן מקררה ומתאר את קאוול במדי אחות, בגובה של כשלושה מטרים. היא מתנוססת על בסיס מגרניט אפור מקורנוול, ומאחוריה מתנשא עמוד גרניט גבוה עוד יותר. ראש העמוד מפוסל בצורת צלב, ולצידו ניצב פסל של אם וילד. מסביב משתרעות הגלריה הלאומית והגלריה לדיוקנאות הלאומית, והאתר הפתוח נגיש לכיסאות גלגלים.

קאוול נולדה בנורפוק והוכשרה כאחות בבית החולים לונדון. ב־1907 מונתה לאחות הראשית של בית הספר הראשון לאחיות בבריסל. תוך שנה בלבד הכשירה אחיות לשלושה בתי חולים, ל־24 בתי ספר ול־13 גני ילדים ברחבי בלגיה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 שהתה אז בביקור אצל אמה באנגליה. היא בחרה לשוב לבריסל, שם הפך בית הספר שלה לבית חולים של הצלב האדום. שם טיפלו בחיילים משני הצדדים וגם באזרחים בלגים. במקביל סייעה לחיילים בריטיים וצרפתיים להימלט אל הולנד הנייטרלית. באוגוסט 1915 עצרו אותה הכובשים הגרמנים והעמידו אותה בפני בית דין צבאי. חרף מחאות בינלאומיות ופניות שגריר ארצות הברית, היא הוצאה להורג ביריות בבוקר ה־12 באוקטובר 1915, בת ארבעים ותשע. אחרי המלחמה הובא ארונה לקבורה בקתדרלת נוריץ', בעקבות טקס ממלכתי במנזר וסטמינסטר.

סר ג'ורג' פרמפטון קיבל את הזמנת האנדרטה כבר ב־1915, זמן קצר אחרי מותה. הוא סירב לקבל שכר עבור הקמתה והשלים את העבודה ב־1920. המלכה אלכסנדרה, אלמנתו של אדוארד השביעי, חשפה אותה ב־17 במרץ 1920. את המקום בחרו בשל קרבתו אל המטה הראשון של הצלב האדום הבריטי, ששכן אז בסנט מרטין פלייס 7. לפי המסופר, אמרה קאוול לכומר שלידה בלילה שלפני ההוצאה להורג: "הפטריוטיות אינה די, ואין עלי לרחוש שנאה או מרירות כלפי איש." את דבריה אלה נושאת האנדרטה חקוקים באבן, בלב ההומה של לונדון.