Palais Lichtenau

פאלה ליכטנאו הוא בניין קלאסיציסטי בעיר פוטסדאם שבגרמניה, שנבנה בשנים 1796 עד 1797 בימי מלכותו של המלך פרידריך וילהלם השני. המבנה נחשב למונומנט משמעותי של הקלאסיציזם המוקדם, ומפורסם בעיצוב חזיתותיו ובאיכות חללי הפנים המשומרים שבו. קומה ראשית נחה על בסיס גבוה, ומעליה נפרש גג מנסרדה.

המלך רכש את הקרקע שעליה נבנה הארמון במאי 1790, כחלק מקניות אדמה שליוו את הרחבת הגן החדש. המגרש נמצא מחוץ לתחומי הפארק, כשרחוב בהלרט גובל בו מצפון וממזרח. הבנייה החלה בראשית הקיץ של 1796 בפיקוחו של מיכאל פיליפ בומן, והגג הושלם עד ספטמבר אותה שנה. זהות האדריכל נתונה במחלוקת בין בומן לבין קארל גוטהארד לנגהאנס. העבודות הפנימיות הושלמו עד האביב של 1797, וחנוכת הארמון נערכה ב־25 בספטמבר, בעיצומו של פירוק נישואיהם של יוהאן פרידריך ריץ ופילגש המלך. את הפירוק דרש המלך כבר באפריל 1796.

בניגוד לאמונה הרווחת, סביר כי הבניין לא נבנה עבור הרוזנת וילהלמינה פון ליכטנאו וכי היא מעולם לא התגוררה בו. ארבע החזיתות שונות זו מזו, ואת החזית הצפון־מזרחית, הפונה לרחוב בהלרט, תפגשו ראשה כמראה הציבורי הראשי. במרכזה בולט ריזליט בן שלושה צירים, ובראשו גמלון משולש ובו תבליט מאת יוהאן גוטפריד שאדו. חללי הפנים משמרים את הסידור הראשוני, ובכמה חדרים נותרו גימורים מקוריים באיכות גבוהה. בצד הפונה לגן ניצב אולם גן מרכזי, המוביל אל מסדרון ובו שתי ארקאדות, המקשר בין חדרי הבית השונים. ראויים לציון במיוחד חדר עץ הוורדים עם חיפוי העץ שלו, והקבינט האובלי עם עיטורי הקיר הייחודיים שלו. אולם החגיגות משתרע על כל עומק הבית בצדו הדרום־מזרחי, בתכנון סימטרי ובקישוטים השואבים השראה מתבליטים עתיקים. במרתף מצויים תאים מקומרים, שיועדו ככל הנראה לשימושים מעשיים.