Blågårds Plads

בלוגורדס פלאדס היא כיכר ציבורית בשכונת נורברו בקופנהגן. בשנת 1706 הקים הנסיך קארל כאן בית אחוזה בן קומה אחת, וגגו כוסה באריחים מזוגגים כחולים. מסביב נותר המרחב הפתוח: שביל רחב, עצים בוגרים, ומרכז שקוע מתחת למפלס המדרכה.

שימש הבית החל מ-1780 כמפעל בגדים, ואחר כך כסמינר למורים, וב-1807 אף כבית חולים בעת ההפצצה הבריטית על העיר. ב-1828 נפתח בו התיאטרון הראשון של נורברו, ושרפה כילתה אותו ב-1833. קופנהגן המתרחבת מילאה את השטח בבניינים, ולפנות המאה העשרים נחשב הרובע לאחד מאזורי הפועלים העניים בעיר. סביב שנת 1912 נהרס בלוק שלם של בתי מסחר, והכיכר נפתחה במקומם כמרחב פתוח לקהילה. בצד אחד מפסקת שורת הבתים בכנסייה מוסטת לאחור ומוגבהת, ואל פתחה המרכזי מובילים שני גרמי מדרגות.

עשרים ושתיים פסלי גרניט בגודל טבעי משובצים לאורך קיר התמך של הרחבה השקועה ובפינותיה. הם מתארים גברים ונשים בעבודתם: חביתן, נגר, נפח, קצב המתאבק באיל, ואיש המנגן באקורדיון. לכל מבוגר ילד המתכרבל עליו, ולא תמיד ברור אם הוא מלמד או נסחף אחריו. בפינות מתנוססות קבוצות בצורת סלעים מעוגלים, ובהן ילדים המשחקים לבדם במלוא המרץ. על מדרגות הכנסייה תמצאו ילדים עם ארנבים ועם ינשופים קטנים. בקיץ נערך בכיכר שוק פשפשים הומה, וסביבה בתי קפה, ברי יין ומועדוני מוזיקה. ברחוב בלוגורדסגאדה, המוביל אליה, חנויות קטנות ובתי קפה צמחוניים. רק שני פסלים מכל הסדרה מציגים קשר אמיתי בין מבוגר לילד: אישה המראה לילד דג, ואישה המניקה תינוק.