Palazzo della Ragione

הפאלאצו דלה ראג'ונה נבנה בסוף המאה ה־12 כמקום התכנסות ציבורי וכמרכז הניהול של חיי הקהילה, והוא נמנה עם הארמונות העירוניים הקדומים ביותר ששרדו באיטליה. חזית אבן בהירה ולוג'יה מרשימה של קשתות מחודדות נותנות לו אופי של ימי הביניים. כמעט אלף שנים אחרי הקמתו הוא עדיין מעצב את הכיכר משני צדדיה.

בתקופת השלטון הוונציאני הפך הארמון לבית המשפט של העיר, ושופטים האזינו בו למחלוקות בין אזרחים. באולם העליון, הסאלה דלה קפריאטה, נושאות שבע קורות עץ את הגג. על הקירות פרסקאות מהמאות ה־14 וה־15, וחלק מהיצירות מיוחסות לאסכולת ג'וטו. שם נשמרים גם שרידי ציור שבעת חכמי העת, שצייר דונאטו ברמנטה ב־1477, לצד שמש קורנת המסמלת צדק וסמכות. שריפה פגעה במבנה ב־1513, ובין 1538 ל־1554 חידשו פייטרו איזבלו ובנו ליאונרדו חלקים מרכזיים בו. בקומת הקרקע נוספו עמודים וקמרונות צולבים, ולאולם הגדול ניתנה תצורת הגג המזוהה שלו. אחרי עזיבת הוונציאנים איבד הארמון את תפקידו השיפוטי: הוא היה לתיאטרון ושימש כספריית העיר בין 1843 ל־1928.

מתחת ללוג'יה מוטבע מכשיר מדעי קטן: שעון שמש שהוצב ב־1798 בלוח שיש ברצפה. קרן אור החודרת דרך הגנומון מסמנת את צהרי המקום ואת התאריך, והזמן נע כאן כנקודת אור על האבן. הארמון שב להיות מקום תרבות ציבורי: הסאלה דלה קפריאטה מארחת תערוכות ואירועים, ומאז 2019 מציגה בה בקיץ ה־GAMeC אמנות בת זמננו, בין השאר של ג'ני הולצר, דניאל בורן ורייצ'ל וייטריד. נקודת האור על השיש ממשיכה לנוע, והמבנה עדיין סופר את הימים.