Palau Moxó

בברצלונה ניצב פלאו מושו, ארמון בארוקי שהוקם במאה ה-18 עבור משפחת מושו, שנשאה את תואר ברון מונקורטס ולימים מרקיז סנט מורי. במקום עמד קודם לכן בית של משפחת קסטיו, שנישואים באמצע המאה ה-17 קישרו אל משפחת גראייל. אחרי מות נרקיס דה גראייל הזמין בנו פרנססק את הבנאי פרנססק מסטרס אי גיטארט לבנות את המקום מחדש. הפרויקט כלל רכישת חלקות סמוכות לשיפור התכנון, וכך גדלו מאוד עלויות הבנייה. כשפרנססק מת ללא יורשים עבר הארמון דרך אחותו ז'וזפה, נשואת פרנססק בונוונטורה דה מושו, ונשאר בידי המשפחה דורות רבים.

אם תיכנסו, תעברו דרך קשת אבן גדולה אל אולם כניסה כפול מקומר, וממנו אל חצר מרכזית פתוחה. החדרים מסודרים סביב החצר, ובתוכה גם האורוות לשעבר עם קמרונות לבנים וקשת אבן חסומה, אולי שריד מארמון קסאדור הקודם. המדרגות הראשיות, הסגורות בקמרונות הנשענים על עמודים טוסקניים, נחשבות בברצלונה לדוגמה מובהקת של מדרגות בארוק מקורות. הן מובילות אל הקומה האצילית, שם גלריית קשתות למחצה מקיפה את החצר משלושה צדדים. באולם סנט מורי, הגדול שבחללים, מצוירת התקרה בסצנות אלגוריות של גלגל המזלות, האמנויות ועונות השנה. מתחת לה נתלית נברשת קריסטל של בקארה, והקירות כוסו פעם במשי שהגיע מהפיליפינים. הספרייה, שהוקמה במאה ה-19 בחלל של המטבח המקורי, מתהדרת בקמין שיש לבן ובו שלט האצולה המשפחתי.

בסוף המאה ה-19 ירשה אותו מרסה דה סנטמניאט אי פטיניו, שהפכה למרקיזת סנט מורי. כמעט שלוש מאות שנים שימש המקום כזירה לקבלות ולהתכנסויות של החברה הגבוהה בברצלונה. אגנס דה מושו, אחרונת בני המשפחה שהתגוררו בו, נשארה בחדרים הפרטיים עד המכירה ב-2017. הבעלים החדש אדוארדו ראיון הסב את הארמון לדירות יוקרה, והיום מארח המבנה גם חללי אירועים, רשום כאתר מורשת מקומית. ב-2018 נמכר ריהוט הארמון במכירה פומבית, ובהם ציור מזבח מן המאה ה-16 המוקדש לבתולת הבשורה ומיוחס לז'ואן פאו גוארדיולה.