Statua di Santa Rosalia

במרכז הרחבה שלפני הקתדרלה של פלרמו ניצב פסל סנטה רוזליה, יצירה של וינצ'נצו ויטליאנו משנת 1744. הוא מציג את רוזליה הקדושה בשעה שהיא מניסה את המגפה מן העיר. רוזליה נחשבת לפטרונית פלרמו, ולה מייחסים את הצלת העיר מן המחלה, מוטיב החוזר ביצירות נוספות לכבודה ברחבי פלרמו. את הפסל הזמין דון איניאציו סבסטיאנו גרווינה, נסיך פלגוניה, לציון ההצלה. הוא החליף בנקודה זו את מזרקת שלושת הזקנים הוותיקה והפך למוקד הרחבה כולה.

הכיכר הזאת נוצרה כבר בשנת 1195, כשבית העלמין הישן שלצד הכנסייה הורחב והפך לרחבה פתוחה. מאז ועד היום היא משמשת במה לחיים הדתיים והאזרחיים של פלרמו. במאה ה-16 רוצפה בלבנים ונודעה בשם פיאנו דיי קאבליירי, מקום התכנסות האבירים. במאה ה-17 נוסף לאורכה מעקה אבן, ועליו הוצבו פסלי קדושים שיצרו אמנים שונים בין 1655 לבין 1673. במאות ה-17 וה-18 הוקמו בכיכר במות גדולים לטקסי אמונה פומביים, שבהם ישבו אינקוויזיטורים וראשי העיר. בשנת 1753 הוחלף המעקה באבן ביליימי היקרה יותר, ובעמודי הכניסה הוצבו עוד דמויות של קדושים. משנת 1515 ועד המאה ה-19 אירחה הכיכר גם את יריד סנטה כריסטינה, יריד בן חמישה עשר ימים שמילא אותה דוכנים וסוחרים.

הפסל עצמו עומד מוקף בפסלי קדושים נוספים, ולכל אחד מהם קשר משלו אל העיר ואל קהילתה הדתית. הרחבה נשארת נקודת מפגש לחגיגות דתיות, להנצחות היסטוריות ולמי שמבקש לגעת בעברה של פלרמו. והריצוף, שהושלם בשנת 2000 משיש ביליימי ואבני נחל, יוצר שבילים המוליכים אתכם אל הקתדרלה.