Palazzo Reale

פאלאצו ראלה עומד בלב מילאנו, מול הדואומו, ומשקף את ההיסטוריה האדריכלית והפוליטית של העיר. שמו הקדום של הארמון היה פאלאצו דל ברולטו וקיו. בתקופת הקומונה של ימי הביניים שימש המבנה כמקום מושבה של ממשלת העיר, ובהמשך עבר לידי בתי שלטון שונים. בתי טוריאני, ויסקונטי וספורצה השפיעו על התפתחותו לאורך הדורות. הקרבה לדואומו קשורה גם לשינויים שנעשו בתכנון הארמון, כדי להתאים אותו לממדיה של הקתדרלה.

חזיתו יוצרת נסיגה בכיכר הדואומו, ובה נוצרת פיאצטה ראלה. הפיאצטה מתפקדת כחצר, ומעניקה לחזית הארמון חלל פנימי בתוך הכיכר. אולם הקריאטידות נמצא בקומה הראשית של הארמון. האולם נפגע קשות במלחמת העולם השנייה, אך נותר מאפיין בולט של המקום. הארמון עבר שיפוצים חוזרים, ששיקפו את צורכי הדיירים ואת הטעמים המשתנים בתקופות שונות. במאה השש עשרה הפך הארמון למעונם המועדף של דוכסי מילאנו. במאות השבע עשרה והשמונה עשרה נוספו בו שיפורים בתקופת השלטון האוסטרי, בהתאם לצרכים ולטעמים שהשתנו. ג'וזפה פיירמריני הוסיף לו יסודות נאו־קלאסיים בשלהי המאה השמונה עשרה. פאלאצו ראלה פועל כמרכז תרבות ומארח תערוכות אמנות בינלאומיות, לצד חזית נאו־קלאסית ואולם הקריאטידות.