Sankt Petri Kirke

כשאתם מסתובבים בלב הרובע הלטיני הישן של קופנהגן, כמה צעדים מהקתדרלה הראשית, תיתקלו בכנסיית סנקט פטרי (Sankt Petri Kirke). היא קמה באמצע המאה ה-15, והיא העתיקה ביותר שנותרה במרכז העיר. בנו אותה במקור בסגנון הגותי המאוחר, ומיקומה על אחד מהרחובות הראשיים הישנים קשור לחלוקת הקהילות הראשונה של קופנהגן.

מאז שמסר המלך פרדריק השני את הכנסייה בשנת 1585 לנתיניו דוברי הגרמנית, היא משמשת מרכז לקהילה הזאת. כקרן מלכותית, היא שומרת קשר ישיר לבית המלוכה הדני עד היום, דרך פטרונה. במשך הדורות גדל המבנה עמה: כריסטיאן הרביעי הוסיף שני אגפים רוחביים, וכריסטיאן החמישי האריך את האגף הצפוני בשלושה מפתחי קמרון. בשנים 1648 עד 1740 נוספו לצד האולם הגותי קפלות קבורה בסגנון הבארוק, ובשנת 1757 הוקם צריח הנחושת שמזדקר מעל הגג. היא מגדירה עצמה גשר בין גרמנים לדנים, ופותחת את שעריה לאנשים מכל רקע ואורח חיים. הכניסה למבנה נוחה גם למתניידים על כיסאות גלגלים. בשנת 1994 עברה האחריות על המקום לידי המדינה, ושיפוץ מקיף שהוביל הארכיטקט האנס מונק הנסן הושלם עד 1999. הקהילה מקיימת בו תפילות מדי יום ראשון, לצד קונצרטים, סיורים מודרכים ואירועי תרבות.

סיפור אחד נקשר לקפלות הקבורה: יוהן פרידריך שטרואנזה, רופאו האישי הגרמני של המלך כריסטיאן השביעי, הוצא להורג בשנת 1772. האיש, דמות מפתח בתקופת הנאורות, לא הגיע לתפילות בחייו, אך שרידיו הגיעו, ככל הנראה, לקריפטה שתחת הקפלה. עצמות שיוחסו לו נחשפו מאוחר יותר בחפירה בשנת 1885, בשטח שהשתייך בעבר לבית העלמין המערבי. השרידים עברו בדיקות בשנת 1927 ושוב בשנת 1944, אם כי בלי ודאות מוחלטת. חלקם נשא סימני גרזן, והם השתייכו לגבר בשנות הארבעים לחייו, כגילו של שטרואנזה בעת מותו. מאז הם נחים בארון קטן בתוך הקריפטה ההיא. לצידם קבורים גם הנריק סטמפה, שישב בוועדה שגזרה עליו את דינו, ויוהן בוי יונגה, הנגרי שהקים את הגרדום שעליו הוצא להורג.