Parc del Laberint d'Horta

פארק המבוך של הורטה הוא הגן ההיסטורי העתיק ביותר בברצלונה, והוא ניצב על אחוזת משפחת דסוואלס לשעבר, לצד רכס קולסרולה. תשעה הקטארים של פסלים, מזרקות ובריכות מוקפים ביער ים תיכוני, והשטח מתחלק לשני גנים. האחד מגלם את הסגנון הנאו־קלאסי של סוף המאה השמונה עשרה, והשני את הרוח הרומנטית של המאה שאחריה.

העבודות מתחילות בשנת 1791, כשהמרקיז ז'ואן אנטוני דסוואלס אי דארדנה מזמין את האדריכל האיטלקי דומניקו בגוטי לתכנן את הגן הנאו־קלאסי. הבנייה עצמה נמסרת לאמני הבניין ז'ואם ואנדראו ואלס, והגנן הצרפתי ז'וזף דלוואל דואג לנטיעות. באמצע המאה התשע עשרה מרחיבים צאצאי המרקיז את האחוזה, והאדריכל אליאס רוז'נט מוסיף את הגן הרומנטי עם ערוגות, גזיבו ועצים גבוהים. בסוף אותה מאה מתקיימים במקום אירועים חברתיים ותרבותיים, מתיאטרון באוויר הפתוח ועד שלוש קבלות פנים לבית המלוכה הספרדי. בשנת 1898 עולה שם האיפיגניה בטאוריס של גתה. בשנת 1967 מעבירה משפחת דסוואלס את הפארק לידי העירייה, ובשנת 1971 נפתח לקהל הרחב. שיפוץ נרחב, בתמיכת האיחוד האירופי, מתבצע בשנת 1994, ומאז מתנהל האתר כגן־מוזיאון.

בכניסה אל הפארק מתנשא ארמון דסוואלס המשלב יסודות נאו־ערביים ונאו־גותיים, ובתוכו טורה סובירנה, מגדל שמירה מימי הביניים. מאז 1993 מארח הארמון בית ספר לגינון וספרייה מקצועית. שלוש טרסות מדורגות זו מעל זו, ועל התחתונה משתרע מבוך עשוי כ־750 מטר של ברושים מגוזרים. בפתח המבוך מקבל את פניכם תבליט משיש בדמות אריאדנה ותזאוס. מעל המבוך ניצבים שני פביליונים איטלקיים בצורת מקדשים רומיים עגולים, עם עמודים טוסקניים ופסלי דנאה ואריאדנה. בראש הטרסות משגיח פביליון תשע המוזות, הנושא פסל המאחד אמנות וטבע, וסביבו כתובות לטיניות על הרמוניה ביניהם. ומאחוריו פרושה בריכה גדולה, שמעיין טבעי מזין את מימיה. הצד הקלאסי של הפארק כולו עוסק בנושא האהבה. ההשערה היא שהגן הרומנטי, שבקצהו הצפוני מפל, תוכנן במקור סביב נושא המוות. ופעם התקיים בו אף בית עלמין קטן, שנעלם מאז מן הנוף. וכשתחזרו אל המבוך, אחרי כל הדרכים ללא מוצא, ממתין לכם במרכז פסל ארוס, אל האהבה היווני.