Chiesa di San Rocco

כנסיית סן רוקו היא מבנה בארוק שנולד מנדר שנקשר למגפת הדבר בעיר בשנת 1630. שתים עשרה תושבים הקימו אחווה בראשות ג'ו פרנצ'סקו פוסאטי. חברי האחווה לבשו גלימה כחולה עם ברדס וסייעו לחולים שננטשו בזמן המגפה. האורטוריה הראשונה שלהם נהרסה בידי הצרפתים בשנת 1640. לאחר ההריסה מצאה האחווה מחסה זמני בחדרי מנזר סנט'אגוסטינו, לפני הקמת הכנסייה הנוכחית. ביוני 1668 רכשו האחים מגרש בצד ימין של ויה ואלוברה. האחווה הזמינה את פרנצ'סקו לנפרנקי לתכנן את הכנסייה, והעבודות החלו באתר החדש. מחסור בחומרים והפסקות עיכבו את הבנייה במשך עשרות שנים. בשנת 1699 ביקשה האחווה לבנים שניצלו מהריסת ביצורי העיר. בשנת 1700 יצקו הפועלים את הקמרונות. הפורטל הבארוקי המפואר הוצב בשנת 1745, והבניין השלים אז את קוויו העיקריים. העיטור הפנימי נמשך גם לאחר מכן, אך הפרויקט המקורי של לנפרנקי כמעט לא השתנה. החזית הרחבה מציגה משחק ברור של אור וצל מול הרחוב. מעל הגגות מתרוממות כיפה גדולה ומסת מגדל פעמונים הצמוד אליה. הפורטל המגולף מוסיף לחזית פרט אדריכלי בולט. החזית, הכיפה והמגדל מגדירים יחד את קו הרקיע המזוהה עם העיר.