Dominkanerkirche St. Blasius

כנסיית דומיניקנרקירכה סנט בלאזיוס בגרמניה היא בזיליקה גותית מוקדמת, בעלת שלושה אולמות אורך וקווים פשוטים ומתרוממים. אורכה עולה על שבעים מטרים, והספינה המרכזית מתנשאת לגובה של יותר מעשרים ושלושה מטרים. ממדיה הכפולים מן המקובל בכנסיות הדומיניקנים הפכו את המבנה לנועז, אך גם יצרו לחץ מתמשך על קירותיו. במשך מאות שנים הקירות נטו להתרחק זה מזה, עד שכבלי פלדה ותומכים מודרניים ייצבו אותם.

הבנייה החלה בשנת 1229, לאחר שהדומיניקנים הקימו כאן את המנזר החמישי שלהם בגרמניה. אלברטוס מגנוס לימד במקום והקים ספרייה שהפכה אותו למרכז של לימוד בימי הביניים. בפנים מחכים לך קמרונות צלעות גבוהים, מבט פתוח מן הכניסה ועד המזבח, ודוכני מקהלה פשוטים מן המאה החמש־עשרה. ציורי קיר מימי הביניים ושריד של אלברטוס מגנוס מוסיפים לקירות שכבות של זיכרון.

פרט אחד מושך במיוחד את העין: דמותו החצובה של האח דימאר, הכורע כשבידיו זוויתן ומחוגה. בעבר הפריד וילון בין מתפללים קתולים לפרוטסטנטים, שהשתמשו בכנסייה יחד בתקופת הרפורמציה. כיום שייכת הכנסייה לקונגרגציה המריאנית, והיא חלק מאתר מורשת עולמית של אונסק״ו.