Chiesa di San Cristoforo sul Naviglio

על גדת הנאוויליו גראנדה במילאנו ניצבת כנסיית סן קריסטופורו סול נאוויליו, ולמעשה זהו זוג כנסיות צמודות. הכנסייה הקדומה שבצד שמאל, שורשיה רומנסקיים, נבנתה מחדש באמצע המאה השלוש עשרה, בקירוב לחפירת התעלה עצמה. במאה הארבע עשרה הוסיפו לה פורטל גותי וחלון רוזטה, עדות למעבר שחל בין הסגנונות.

הכנסייה הצעירה יותר היא הקפלה הדוכסית, שהוקמה במאה החמש עשרה בחסות ג'אן גליאצו ויסקונטי. מאחוריה עומד נדר שנדר בעת מגפת הדבר שפקדה את העיר בשנת 1399, ושלפי האמונה נעצרה בזכות התערבותו של כריסטופורוס הקדוש. הקפלה מוקדשת לו וגם ליוחנן המטביל, ליעקב הקדוש ולכריסטינה המבורכת, מגיני משפחת ויסקונטי. על חזיתה בולט סמל הנחש המשפחתי לצד הצלב האדום של מילאנו, ולידם שרידי פרסקאות קדומים.

בפנים תגלו אולם אחד בעל שתי ספינות, שנוצר במאה השבע עשרה כאשר הוסר הקיר שבין שתי הכנסיות. הספינה השמאלית נושאת תקרת עץ וקטעי פרסקו מבית הספר של ברגוניונה. הספינה הימנית מציגה פרסקאות גותיים ופסל עץ מהמאה הארבע עשרה של כריסטופורוס הקדוש עם ישו הילד. באפסיס נפרשים פרסקאות מבית הספר של ברנרדינו לואיני, ובהם דמויות שמימיות בצבעים עזים. מגדל הפעמונים, שראשיתו במאה החמש עשרה, מחזיק ארבעה פעמונים, והחדש שבהם נוסף בשנת 1987.