Maria-Hilf-Kirche

כנסיית מריה־הילף ניצבת בהירבן, החלק המזרחי של העיירה קרומבאך שבשוואביה, גרמניה. זו כנסייה קתולית קהילתית המוקדשת למריה הקדושה, עוזרת הנוצרים. היא נבנתה בין 1966 ל־1968, והיא הכנסייה הגדולה ביותר שהוקמה בדרום גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. הצורך בה נולד מזרם העקורים, שהכפיל את מספר התושבים.

תכננו אותה שני אדריכלים מהעיר אולם, מנפרד ואקר ואריך נידרבאכר. אם תסתובבו סביבה תבחינו בצורתה הבלתי סדירה ובמגדל פעמונים חופשי הנישא לגובה 42 מטר. המגדל צר וגבוה, וצלב בולט מכתיר את ראשו. יחד עם כנסיית סנט מיכאל וטירת ליכטנשטיין הוא יוצר מכלול ייחודי במרכז העיירה. בפנים משחקים אור וצל: האגף הצפוני חשוך יחסית תחת היציע הגדול, ואזור המזבח מואר מלמעלה ומן המערב. על הקיר הדרומי שולט פרסקו של השילוש הקדוש. יונה, סמל רוח הקודש, מרחפת מעל, ועין האל שבמרכז משקיפה על הצלב ועל החלל כולו. על אותו קיר עומדת תיבת הקודש, צרה וגבוהה, הפונה שמיימה כמו הצורות המזדקרות של הגותיקה. מימין לתיבה מוצב פסל מריה עם הילד, פטרונית המקום. האמבו והמזבח גדולים אך פשוטים, בקנה אחד עם גודל המרחב, וקפלת הטבילה שוכנת בפינה הצפון־מערבית. העוגב שבנה מקסימיליאן אופנר בשנת 1974 מונה 36 רגיסטרים על שלוש מקלדות ודוושה.

השטח שעליו הוקמה הכנסייה שימש קודם לכן מחנה נשים של שירות העבודה של הרייך, בין 1939 ל־1945. אחר המלחמה פעל בו מרכז קליטה ומעבר לעקורים, עד שהחלה הבנייה. הקרקע שקלטה את האנשים האלה נשאה, לבסוף, גם את הכנסייה שנבנתה עבורם.