Bozdoğan Su Kemeri

ברובע פאתיח של איסטנבול תיתקלו באמת המים בוזדוגאן: שורת קשתות שחוצה את העמק מעל שדרות אטאטורק. בסוף המאה הרביעית, בימי הקיסר ולנס, היא החלה להוביל מים אל קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית. איסטנבול בנויה משכבות רומיות, ביזנטיות ועות'מאניות, והמבנה הזה שייך לכולן.

המים שנשאה הגיעו ממעיינות במרחק קילומטרים רבים מהעיר. הם היו חלק ממערכת רחבה שהעניקה לתושבי הבירה הגדלה אספקה קבועה. האמה חיברה פעם בין שתי גבעות שמשני צדי העמק. על אחת מהן שוכנת אוניברסיטת איסטנבול, ועל השנייה מסגד פאתיח, שבמקומו עמדה קודם לכן כנסיית השליחים הקדושים. גם השליטים הביזנטיים וגם העות'מאניים תחזקו והרחיבו אותה במשך המאות. הבנייה משלבת אבן גזית ולבנים, ומעידה על מיומנותם ההנדסית של הרומאים.

אורכה המקורי עלה על 970 מטרים, ובימינו הוא 921 מטרים בלבד. המים כבר לא זורמים בה, אבל מתחת לעמודיה עוברת התנועה של הרובע.