Villa Lysis/Fersen

וילה ליסיס ניצבת על מדרון בקאפרי, בסמוך לחורבות וילה יוביס, אחת משתים עשרה הווילות שהקים הקיסר טיבריוס על האי. ז'אק ד'אדלסווארד-פרסן, תעשיין ומשורר צרפתי שעזב את ארצו בעקבות שערורייה, השלים את בניית הבית ב-1905. הוא רכש את המגרש ב-1904 והקדיש את המקום, במילותיו שלו, לנעורים של האהבה. הסגנון מערבב אר נובו עם נאו-קלאסיקה, שילוב שזכה לכינוי 'דקדנס נאו-קלאסי'.

מעל המדרגות הקדמיות נחקקת כתובת לטינית: AMORI ET DOLORI SACRVM, מקדש לאהבה ולכאב. בפנים מוביל גרם מדרגות שיש, ומעקה ברזל מלווה אותו אל חדרי השינה והמרפסות בקומה העליונה. בקומת הקרקע משתרע סלון רצוף מיוליקה כחולה וחרסינה לבנה, הפונה אל מפרץ נאפולי. במרתף ממתין החדר הסיני, שנועד לעישון אופיום. את הגינה תכנן מימי רוג'רו, ששתל בה ער והדס כמחווה לוונוס. היא פרושה על כ-12,000 מטרים רבועים, ומגיעים אליה במדרגות הפונות אל פורטיקו של עמודים יוניים. פרסן, שהתמכר לאופיום בציילון ובהמשך לקוקאין, מת ב-1923 ממנת יתר, והבית עבר מיד ליד. משנת 1934 פסקה התחזוקה, ובשנות השמונים עמד הבית בחורבנו. ב-1989 הכריזו רשויות המורשת האיטלקיות עליו כאתר היסטורי, והשיקום שהחל בשנות התשעים השיב לו את צורתו. אנטוניו סנזי שיחזר את עיטורי הסטוקו, וסבו עבד בבניית הווילה המקורית. ב-2001 רכשה עיריית קאפרי את המקום, ומאז הוא פתוח לקהל ומארח תערוכות ואירועי תרבות.

הווילה התפרסמה כנקודת מפגש לסופרים, לאמנים ולדמויות בולטות בתרבות זמנו של פרסן. רוז'ה פיירפיט, שהיה מעורב בשיקום, הנציח את שנות פרסן בבית עם נינו צ'זריני ברומן שכתב על שנות הגלות באי. חדרו של פרסן בקומה העליונה פונה מזרחה, אל נוף המפרץ והר טיבריו. ופרסן עצמו קבור בבית העלמין הלא-קתולי של האי, ומשם נשקפים הווזוב והבית שהקים.