المعبد الكبير

המקדש הגדול של אבו סימבל ניצב בדרום הרחוק של מצרים, במקום שבו המדבר פוגש את מימיו השקטים של אגם רחב. מול חזית אבן החול יושבות ארבע דמויות ענקיות של רעמסס השני, כמעט עשרים מטרים גובהן, ופניהן פונות אל האופק המזרחי.

רעמסס השני חצב את המקדש בסלע לפני יותר משלושת אלפים שנה, כדי להציג את שלטונו האלוהי. בפנים תראה הקירות סצנות של קרבות והקרבת מנחות, ותקרה המעוטרת בנשרים מכונפים כסמלי הגנה. פעמיים בשנה חודרות קרני השמש העולה אל קודש הקודשים ומאירות את פסלי פתַח, אמון־רע, רע־הרחתי ורעמסס עצמו. כאשר סכר הנילוס יצר את אגם נאצר, סכנת ההצפה איימה להעלים את המכלול העתיק. בשנות השישים חתכו מהנדסים וארכאולוגים ממדינות רבות את המבנה למאות גושים ממוספרים, והרכיבו אותו מחדש בגובה של יותר משישים מטרים מעל מקומו הקודם.

אור השמש הזהוב מעניק לאבן החול גוון חם, והפסלים נדמים כמשנים את הבעתם כשהאור נע. વિગતો קטנה זו מחברת בין יצירה עתיקה, הישרדות הנדסית ותנועה שנלכדה באבן.