Chiesa di San Domenico

כנסיית סן דומניקו ניצבת במרכז העיר, ומציגה חזית לבנים עם חלון רוזטה, גמלונים דמויי טרקוטה וצריחים צרים. המראה הגותי שלה נוצר מחדש בראשית המאה העשרים, בהשראת כנסיות צפון איטליה. הקהילה הדומיניקנית פעלה כאן מאמצע המאה השלוש־עשרה, והכנסייה הנוכחית נבנתה בשנים 1334–1335 והורחבה בשנת 1351. במשך מאות שנים שימש המתחם מרכז דתי ותרבותי, ובו פעלו גם משרדי האינקוויזיציה וספרייה שנזכרה כבר בשנת 1266.

במקור היו בבניין ארבעה אולמות תפילה, אך במאה השמונה־עשרה הוסרה הספינה הימנית והרצפה הוגבהה בשישים סנטימטרים. בין 1906 ל־1909 השיבו אלפרדו ד׳אנדראדה וריקרדו בריידה חלונות מחודדים, עמודים ומאפיינים גותיים נוספים. בקפלה delle Grazie נשמרים ציורי קיר מן המאה הארבע־עשרה: ישו המלכותי והמבשרים משמאל, תומאס אקווינס והתורמים מימין, והבשורה במרכז. על מזבח צדדי מופיע פרסקו מנותק של הדוכס אמדאו התשיעי, שיוחס לאנטואן דה לונִי ומתוארך לאחר 1472. מגדל הפעמונים מן המאה החמש־עשרה נפגע בהפצצה, אך הגג שוקם כבר בשנת 1944, וצריח טרקוטה קטן בחזית נותר כטביעת אצבע של השחזור.