Πλατεία Αριστοτέλους

כיכר אריסטוטלוס, Πλατεία Αριστοτέλους, נפתחת אל קו המים ביוון כרחבה מלבנית ורחבה. שתי כנפיים בקשת של רבע מעגל ומקצב של חזיתות רשמיות מקיפים את המרחב. שתים־עשרה מהחזיתות הללו הוכרזו כמבנים לשימור בשנת 1950. המבט הפתוח אל הים מעניק לכיכר תחושה של ציר עירוני גדול, ולא של רחוב רגיל.

השריפה הגדולה של 1917 פינתה כאן אזורים שלמים, ובשנת 1918 הציע האדריכל ארנסט הבר ציר מונומנטלי מן החוף אל החומות והגבעה. התכנון שילב צורות ביזנטיות ומערביות, אך הבנייה העיקרית התבצעה בשנות החמישים ובגרסה מאופקת יותר. פסל מרכזי וכיכר אזרחית במעלה הציר לא הוקמו, ובחפירות נמצאו שם שרידי האגורה הרומית. מאז הפכה הרחבה לבמה לעצרות פוליטיות, להפגנות ולאירועי תרבות.

בחורף מוצבים כאן עץ חג מולד וספינת חג מסורתית, ושניהם מתנשאים לגובה של יותר מעשרים מטרים. בקצה אחד ניצב מלון מוכר, ובקצה האחר נמצא קולנוע אולימפיון, המארח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי. החשמליות עברו בכיכר עד 1957, ואילו כיום משרתים אותה אוטובוסים ותחנת מטרו סמוכה.