Hôtel de Tresmes

האוטל דה טרסם הוא בית אחוזה עירוני גדול מראשית המאה השבע עשרה, והוא פונה אל כיכר ווז' שברובע השלישי של פריז. הכיכר הזאת, המשתרעת בלב שכונת לה מארה, נמנית עם הכיכרות המתוכננות הראשונות של פריז. היא הושלמה כבר בשנת 1612, תחת השם כיכר המלך. על פני כל צידיה נפרש טור אחיד של בניינים: לבנים אדומות, אבני פינה לבנות וגגות צפחה תלולים.

את הבית רכשו בשנת 1630 ברנאר פוטייה, אדון בלראקור, ואשתו שרלוט דה וייפון. השניים פנו אל האדריכל פרנסואה מנסאר, והוא ביצע בבית שינויים ניכרים בשנת 1644 ובשנת 1645. האדריכל הכפיל את עומקה של החזית האחורית, והוסיף סביב חצר הפנים שני אגפים חדשים שהעניקו למבנה הדר נוסף. במשך הדורות שלאחר מכן נערכו בו שינויים, ובמאה התשע עשרה שונו מבני החצר. למרות השינויים שמר הבית על צביונו, ומאז 14 בנובמבר 1956 הוא נושא מעמד של מונומנט היסטורי.

בלב הכיכר משתרע גן ציבורי, גן לואי השלושה עשר, ובו מזרקות ופסל רכוב של המלך. משם נשקף טור הבניינים כולו, ובתוכו החזית של בית האחוזה שמנסאר שינה.