Auferstehungskirche Barmbek

כנסיית התחייה בבארמבק עומדת בשכונת בארמבק צפון של המבורג, ורבים מכירים אותה פשוט ככנסייה שעל הטילו. היא משרתת את הקהילה הלותרנית של צפון בארמבק, ובניינה מצופה כולו לבני קלינקר. אל האולם העגול צמודה גומחת מזבח, ומעל הכל קמה כיפה חיצונית גבוהה הנשענת על צלעות בטון. בראש הכיפה פנס בסגנון הבארוק, ובתוכו תלויים פעמוני הכנסייה. באולם מקום לארבע מאות איש, ובמרפסת מקום נוסף לשתי מאות שלושים.

במשך מאות שנים הסתפקו תושבי האזור בכנסיות השכנות, ורק בתחילת המאה העשרים הבשיל הצורך בכנסייה משלהם. בתחרות תכנון זכה האדריכל הצעיר קמילו גינטר, ובחבר השופטים ישב גם וילהלם אמיל מרווין. התכנון התבסס על תוכנית ויסבאדן: מזבח, דוכן ועוגב נקשרו יחד ליחידה אחת, והכנסייה נועדה להיות מקום התכנסות לכל המאמינים. העבודות על המבנה החלו בשנת 1916, ובמאי 1920 נערכה חניכתו. בפנים בולטים דוכן טפה מאבן טבעית ואגן טבילה מאבן מלאכותית. באזור המזבח פסיפס של אקסל בינץ המתאר את הדרך לגולגולתא, ומתחתיו תבליט חצוב של הסעודה האחרונה מאת ריכרד קוהל. את החזית החיצונית מקשטת קרמיקה של אותו אמן: כתובות הנישאות בידי מלאכים, פרוטומות של לותר ושל מלנכתון, וסצנות מקראיות בחצי תבליט. העוגב שבנה ואלקר בשנת 1924 מונה כאלפיים ושש מאות צינורות, והוא נמנה עם הגדולים והיקרים באזור. יחד עם אולם הקהילה, בית הכומר וחצר הגן הוכרז המכלול בשנת 2000 כמונומנט מוגן.

כשמלחמת העולם השנייה הפכה חלקים נרחבים בבארמבק לחורבות, נותרה הכנסייה עצמה ללא פגע. בית הקהילה הסמוך, לעומת זאת, ספג אז נזק כבד. והפעמונים, שנוצקו מפלדת צליל, משמיעים בכל צלצול טריאדה שלמה.