Thành cổ Sơn Tây

מצודת סון טאי, הקרויה גם Sơn Tây Ancient Citadel, היא מבצר היסטורי בעיר האנוי. המצודה נבנתה בשנת 1822 בתקופת שלטונו של הקיסר מין מאנג, משושלת נגוין. היא משתרעת על פני 16 הקטרים ומשלבת בנייה מלטריט מקומי עם תכנון צבאי בסגנון וובאן. החומות מקיפות את המצודה לאורך כ־400 מטרים ומתנשאות לגובה של חמישה מטרים. חפיר בעומק שלושה מטרים מקיף את החומות. רוחבו של החפיר מגיע ל־20 מטרים, ואורכו מגיע ל־1,800 מטרים סביב האתר. במקור כללה המצודה ארבעה שערים, שפנו לארבע רוחות השמיים ונקראו טיין, האו, הו וטא. כיום נותרו באתר שער טיין הפונה לרחוב קואנג צ'ונג ושער האו הפונה לרחוב לה לוי. המבנים המרכזיים מסודרים בתוך המצודה באופן סימטרי לאורך ציר מדרום לצפון. בכניסה ניצבים באר נגוק ומגדל תצפית בגובה 30 מטרים, הנושא את הדגל הלאומי. במרכז האתר נמצא וונג קונג, בית אירוח קיסרי ששימש גם לטקסים ולקבלת צווים מלכותיים. בשנות השבעים והשמונים של המאה התשע־עשרה שימשה המצודה מרכז להתנגדות לכוחות הצרפתיים. המצודה נפלה בשנת 1884, אך תפקידה הצבאי נותר חלק מההיסטוריה של האסטרטגיה והטקטיקה בווייטנאם. בשנת 1994 הוכרזה מצודת סון טאי אתר היסטורי לאומי, והיא מציגה מבנים שמורים וסביבה שקטה.